כשחושבים על מה נשים שהתמודדו ושרדו את סרטן השד היו צריכות לעבור, זה די אבסורדי ולא הוגן לחזות בקשיים הנוספים שמגיעים אחר כך, אחרי ההחלמה. נשים רבות שניצחו את המחלה, נאלצות להתמודד עם חוסר הנוחות של שד תותב המקשה עליהן להתנהג באופן נורמטיבי, להיות פעילות ולשחק עם ילדיהן. הפרויקט המסקרן והמפתיע “Monokini 2.0", נוצר בכדי לסייע למחלימות להתגאות בגבורה שלהן, בניצחון, בהישרדות ובהחלמה, בתקווה ובנחישות ובצלקת שמסמלת את כל אלה, במקום להתבייש בה או לחוש אי נוחות.
במסגרת הפרויקט, עוצבו בגדי ים בשם מונוקיני (משחק של מונו ובקיני), אשר מיועדים עבור נשים שעברו כריתת שד ובעצם מכסים רק חלק מהחזה וחושפים את הצלקות לעיני כל. לדברי המעצבים, הצלקת מעידה על קרב שאותן נשים לחמו בו היטב ולכן היא צריכה לשמש מקור גאווה ולא בושה. מעבר לעניין הזה, הם מעלים שאלה נוספים: אם חושפים חלק מהחזה שאינו שם, האם זה נחשב עירום? אם לא, מדוע לא לחשוף אותו?
מתוך דברי המעצבים עולה בבירור כי יש כאן רצון להחצין. מרבית הנשים שהשתתפו בפרויקט סיפרו שזהו אחד מן הפרויקטים המדהימים בהם נתקלו ולרובן הייתה חוויה מעצימה וחיובית.
חלק מבגדי הים אינם לבישים בעליל, מה שמעט מסבך את הטענה של "להרגיש בנוח", מה גם שנשים יכולות לוותר על תותב וללבוש בגדי ים רגילים מבלי לחשוף את צלקתן, אבל ככל הנראה זוהי מטרת הפרויקט – לשלב את היצירה ברעיון, לנפץ מוסכמות, וליצור באז חיובי שאולי יסיע לנשים נוספות לחוש בוטחות יותר בעצמן.
