אני חייבת להודות – אני מסתכלת על האנשים בתמונות האלה וקצת מקנאה. נכון, אין להם אינטרנט או סמארטפונים או למעשה 90% מהדברים שיש לנו והם חיים בצמצום, אבל הם נראים מאושרים ושלווים. בעצם, כשאני חושבת על זה, הם חיים בעושר ובשפע האמתיים.
הרמן דמר הוא צלם אוטודידקט באינדונזיה, שלכד רגעים כובשים לב של כפריים החיים מחוץ לג'קארטה, עיר הבירה של אינדונזיה. התמונות שלו, שמתמקדות הרגעי שמחה, השתובבות ומשחק של ילדים, מציירות עולם של טבע פראי, מים צלולים, שלווה ואידיליה של חיים בכפר.
דמר, במאי פרסומות וצלם חובב המצלם בקנון 550D, שם בתמונותיו דגש רב על משחקי הילדים והיצירתיות בהם. רפסודות, רובי מים, חניתות משחק, עפיפונים ועוד, הם ההוכחה לכך שכשלא מספקים לך את זה בצורת פלסטיק שיוצר בסין ומתפרק אחרי שבועיים – אפשר בעזרת דמיון וקצת תושיה לייצר אותם לבד ואולי טוב יותר.
לחלקנו אלה ייראו חיים מעט משעממים, אבל כפי שמראות התמונות, נראה שלא חסרים להם דברים לעשות, משחקים לשחק או שמחת חיים אינסופית והנאה.
"האינדונזים הכפריים הם אנשים צנועים ומגוונים השמחים בחלקם ובחייהם והם מאוד נרגשים ושמחים בכל פעם שאני מצלם אותם", הוא מספר על החוויה שלו איתם, "יש להם תרבות עשירה והם חברותיים מאוד. הדרך הטובה ביותר לצלם אותם היא לחיות איתם והשעות המוצלחות ביותר לצילום הן בין 7 ל-9 בוקר".
אגב, גם הם משחקים כדורגל.
