גם אם ממש לא נרצה להאמין בזה, כולנו קצת כאלה – שופטים ספרים לפי העטיפה. לפעמים זה פשוט בלתי נמנע. בכל זאת, זה הרושם הראשוני, המפגש הראשון עם אווירת הספר ואולי אפילו הסגנון שלו. במילים אחרות, מכריכות שעליהן מתנוססות כותרות כגון "תמונות שלא כדאי לעשות ביד עליהן" או " האם אלוהים דיבר אי פעם דרך חתולים?" קצת קשה להתעלם או להתייחס בשוויון נפש. סדרת התמונות הבאה מציגה 30 כריכות כאלה, שגורמות לתהות איך יכול להיות שמישהו אישר להוציא אותן לאור.
ואלה לא רק שמות הספרים, לפעמים זה העיצוב או האיור שעל העטיפה ולפעמים השילוב המנצח של שניהם שמייצר משחקי מילים מביכים, מלחיצים, מצחיקים או פשוט מוזרים במיוחד.
בחלק מכותבי הספרים, שגם העניקו להם את שמם, ניכר בבירור כי הם אנשים, המממ.. מיוחדים, וכך גם הנושא של ספרם. בחלק אחר, הבלבול ומשחקי המילים נוצרו בעקבות יושנם ומהתפתחות השפה האנגלית והסלנג. בעבר, למשל, למילים "דיק" ו"בונר" באנגלית לא הייתה אותה משמעות כמו שיש להן בסלנג של היום.
בחלק קטן מן הספרים שבסדרת התמונות, ניתן להרגיש פרובוקציה מכוונת שמטרתה "זעזוע" לשם שיווק המוצר, כמו למשל מדריך העסקים לנשים שנקרא "איך להצליח בעסקים ללא פין?"
אז לגבי מרבית הספרים קיימים ההסברים ההגיוניים הנ"ל שמסייעים להבין כיצד קרה שספרים אלה ראו אור, אבל יש שם כמה, שבחיי, אין להם שוב הסבר (ע"ע "סקס בחיים שאחרי המוות").
באמצעות הפנדה