בתור רווקה שחצתה את גיל 30 ומתמודדת השבוע עם עוד פרידה, האייטם הזה התיישב לי ממש במקום. ולא רק התיישב במקום, אלא נתן השראה, עודד קצת ושעשע.
הצלמת סוזן היינץ, שהנורמות החברתיות (המעפנות) יגדירו אותה כ"רווקה זקנה", החליטה שנמאס לה לשמוע שאלות בסגנון: מתי תתחתני? מה עם זוגיות? מה עם ילדים?
כשאמא שלה שלה נזפה בה שאף אחד לא מושלם והיא פשוט צריכה לבחור כבר מישהו ו"להתיישב", סוזן איבדה את העשתונות: "זה לא עובד ככה. אני לא יכולה פשוט לגרם לזה לקרות. אני לא יכולה ללכת ולקנות משפחה!" ואז זה היכה בה. למה לא בעצם? וזה בדיוק מה שהיא עשתה.
מאז, כבר 14 שנה (אמא שלה בטח מבסוטה מזה), היא מסתובבת בעולם עם בעל וילדה עשויים פלסטיק. מעבר לפרויקט צילום אדיר, היא מציבה את ה"זיוף" בפניהם של האנשים שרואים אותה עם משפחת הבובות שלה.
"בהתחלה צילמתי רק בתוך הבית", היא כותבת בבלוג שלה, "סדרת כרטיסי ברכה משפחתיים כתגובה סאטירית. השינוי התחולל כשארזתי את המשפחה ויצאנו לרוד טריפ. אז הבנתי את החשיבת של צילום בפומבי. אנשים כמעט תמיד עוצרים להסתכל וההומור שבדבר מנטרל את האנטגוניזם אוטומטית ועוזר להם לפתוח את הראש. נוכח הסיטואציה, הרבה יותר קל להם להקשיב, להבין, לקבל והרחיב את גבולות החשיבה המסורתית."
הפרויקט שלה, שנקרא Life Once Removed, מנסה להעביר מסר לגבי שוני הדורות. היינץ תוהה למה צריך לכבול את עצמנו למסורות של הדור הקודם ולמדוד לפיו הצלחה והישגים.
הפרויקט הזה עמוס מטאפורות ומלא ברבדים דרך העיניים שלי. המלאכותיות בתמונות מדגישה איך החיים "אמורים" להראות כביכול, איך אנשים רוצים או צריכים להיות לפי המקובל, אבל למעשה מה שבתמונה הוא בעיקר פלסטיק, לא אמיתי. תהליך הצילום עצמו, גם מפגיש אנשים פנים מול פנים עם החווייה הזאת, האילוץ החברתי. אני בטוחה שכל אחד יכול לראות בזה זווית שונה נוספת וזה אחד מהדברים שהופכים את הפרויקט הזה למוצלח.
קליק כאן לכל התמונות המשפחתיות הפיקטיביות של סוזן.
מקור: Huffington Post